פסק-דין בתיק ב"ל 4018-11-11

1.       בפניי ערעור על החלטת הועדה לעררים לעניין אי כושר מיום 17.8.11 (להלן: הועדה), אשר קבעה כי המערערת, שהינה עקרת בית, לא איבדה 50% מכושרה לתפקד במשק הבית (להלן: ההחלטה).

2.       המערערת סובלת ממספר ליקויים אלה פורטו בפרוטוקול הועדה הרפואית לעררים מיום 18.7.10 ובגינן נקבע לה נכות רפואית בשיעור 52%.בא כוחה פירט בהודעת הערעור את הבעיות הבאות:יתר לחץ דם כולסטרול שינויים ניוונים בברכיים סחרחורת כאבי ראש סכרת פריצת דיסק לקוי נפשי בעיות ברגליים חוסר בויטמין B12.

3.       הועדה דנן קבעה למערערת אובדן כושר פחות מ-50% לתקופה הרלבנטית .

4.       לטענת המערערת, הועדה קבעה את תפקודה כעקרת בית מבלי להתייחס  להשכלתה לגילה למצבה הרפואי הכולל ובין היתר לא ניתן משקל מספיק לבעיות האורטופדיות מהם היא סובלת ובפרט חעובדה שהיא נזקקת להעזר בכסא גלגלים .כל אלה משפיעים על העדר יכולתה לעבוד במשק ביתה.

5.       לטענת המשיב הוועדה התייחסה לתלונות, ולאחר עיון בחומר הרפואי ובהתבסס על אופי הליקויים והראיון  עם המערערת, קבעה כי אין סיבה לחוסר תפקוד ו/או תפקוד חלקי וכי  היא יכולה לבצע את מרבית מטלות משק הבית.

דיון והכרעה

6.       מסגרת סמכות השיפוט של בית-הדין לעבודה בערעור על החלטה של ועדה רפואית לעררים בענף ביטוח נפגעי עבודה נקבעה בסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, בו נאמר כי "החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה". בהליך הביקורת השיפוטית בוחן בית-הדין לעבודה האם הוועדה הרפואית לעררים טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מההוראה המחייבת אותה (עב"ל 10014/98 יצחק הוד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213).

7.       לאחר עיון בהחלטת הועדה ונימוקיה בעניינה של המערערת, הגענו למסקנה כי לא נפל פגם משפטי בהחלטת הועדה ודין הערעור להידחות.

8.       בפני הועדה היו חוות דעת פסיכיאטרית  אותה הזמינה.לאחר שנתקבלה השלימה הועדה את הדיון בעניינה של המערערת.

9.       עיון בהחלטת הועדה מעלה, כי הועדה ציינה מאילו נכויות סובלת המערערת וזאת על יסוד קביעת הועדה הרפואית לעררים מיום 18.7.10 . הועדה התיחסה  למכלול בעיותיה האורטופדיות של  המערערת וסבר שסך כל ליקויה הינם בדרגה קלה עד בינונית ואין בהם כדי למנוע  ממנה את התפקוד למעט עבודות הבית הקשות. הועדה התיחסה אף  לשימוש בכסא הגלגלים עימו התיצבה המערערת בפני הועדה.הועדה סברה , לאור האמור בין היתר בדוח הועדה הרפואית לעררים מיום 18.7.10, כי אין הצדקה רפואית  לשימוש בכסא הגלגלים .הועדה סברה כי הבעיות האורטופדיות מהם היא סובלת היננן בעיות בדרגה קלה עד בינונית .כן סברה כי אין כל בסיס רפואי לטענת המערערת אודות אי תפקוד מוחלט כעקרת בית.

10.   באשר להשכלתה הרי שאין לכך כל רלבנטיות לנוכח העובדה שמדובר בעקרת בית ולכך שנבחנת יכולתה לבצע את עבודות הבית ולא יכולתה למצוא מקום עבודה. באשר לגילה הרי שגם לכך היתה התיחסות הועדה. יש לזכור כי מדובר באשה ילידת 1967 .

11.   כעולה מדו"ח הועדה, הועדה עיינה בכל המסמכים שהובאו בפניה, שמעה ורשמה בפירוט רב את תלונותיה ומגבלותיה של המערערת. הועדה הביאה במכלול שיקוליה את מגבלותיה הרפואיות של המערערת, גילה ומצבה הכללי, תוך הסתמכות על כל המסמכים הרפואיים והסוציאליים שהיו בפניה. הועדה נימקה החלטתה כראוי והחלטתה הינה סבירה. הועדה הייתה ערה למגבלותיה של המערערת בביצוע עבודות הבית והגיע למסקנה כי לא איבדה יותר מ-50% מכושרה לתפקד במשק ביתה. קביעה זו של הועדה, המתבססת על בחינה רפואית תפקודית של מיגבלות המערערת, לאחר שמיעת תלונותיה ובחינת המסמכים שהוצגו בפניה, היא קביעה רפואית - תפקודית ובית הדין אינו מתערב בקביעה מסוג זה. 

12.   לנוכח כל האמור, ומשלא מצאתי כל טעות משפטית בהחלטה, הערעור נדחה. אין צו להוצאות.

ניתן היום,  ט"ז שבט תשע"ב, 09 פברואר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: